מצפינה
חיה גרץ-רן
חיה גרץ –רן, יצרה לאחרונה סידרה חדשה של עבודות על מצעים גדולים בעלי רקע לבן. בתוך החלל הריק שלא מזוהה עם מקום מסוים, מתגלות סצנות אינטימיות של נערות מתבגרות שמבוססות על צילומים שנילקחו ממקורות אנונימיים. נערות שוכבות, מכורבלות, תוהות או עוצמות עיניים.
בכולן עולה הצורך לחשוף משמעות במקום שנחשב כ"שטח ריק", שתוק ומכוסה שמצוי מתחת לפני השטח של אופני הייצוג המקובלים.
הקריאה הפמיניסטית של רן חושפת בקודים של הסתר את כפל הפנים צופנות הסוד של המצוירות, את חזותן הסתגלנית והמושלמת לכאורה.
ביצירתה, נוכח- נעדר האב .בציורים אחדים מופיע :הצל .באחד הציורים הצל האפל משתרע בין האם לבתה, צל שמחריף את העדר הצלע השלישית במשולש היחסים המשפחתי ומרמז על קיומו המאיים.
דימוי חדש מופיע בסדרה:מצפינה,דימוי של ארנב. מעבר להיותו של הארנב סמל למיניות, ניראה שנוכחותו שחולפת בתנועה, מייצגת את "הזר", הזר שבא להתריע ,להעלות מתוך התת-מודע את הזיכרון הנעלם,לסמן מהלך ברצף הזמן ולהתערב בזרות לא צפויה בציור שמוותר על ייצוגי מקום וזמן.
חיה גרץ- רן מוסיפה בתערוכה בגלריה בכברי עניין במשוואה: אישה-קורבן-מולדת
.
דרורה דקל (קטעים מהטקסט)
